<h1>שאילתות פרשת שלח שאילתא קכ"ו</h1>
<h2>דף כב.</h2>
שאילתא דאסיר להון לדבית ישראל למעבד צרכיהון במדעם דעביד לאפוקי ביה ידי חובתיה במצוה כגון חוטי דציצי' למיצר בהון מדעם אי נמי הושענ' לאורוחי ביה ואתרוג דמצוה למיכליה אי נמי איסתפוקי מעצים דסוכה עד דשלים מצותייהו משום דקא מבזי מצוה דילפינן לן דאסר לבזויי מצוה מכיסוי הדם דתניא ושפך וכסה במה ששפך בו יכסה שלא יכסנו ברגל שלא יהו מצות בזויות עליו.
ברם צריך למימר הנ"מ כי אסיר למישקל היכא דלא קבע לה למזוזה בשעתיה תכילת' נמי דלא רמי ליה לגלימא אחרינא בשעתיה היכא דקא בעי למישקל מן האי פתחא ומקבעיה בפיתחא אחרינא ומן הדין גלימא לגלימ' אחרינא בשעתיה מי שרי או לא מי אמרינן כיון דהאי דקא שקיל להו אדעתא דלמעבדיה מצוה הוא ליכא בזיון ושפיר דמי או דילמא כיון דעד דאתעביד בהון קא מיבטלין ממצותייהו אית בזיון ואסיר ת"ש דאיתמר רב אמר אין מתירין מבגד לבגד ושמואל אמר מתירין רב אמר אין מדליקין מנר לנר ושמואל אמר מדליקין רב אמר אין הלכה כר"ש בגרירה ושמואל אמר הלכה כר"ש בגרירה אמר אביי כל מילי דמר עביד כרב לבר מן הלין תלת דעביד כשמואל מתירין מבגד לבגד ומדליקין מנר לנר והלכה כר"ש בגרירה. למימר' דהלכתא כשמואל דשרי.
